מצודת דוד על תהילים קי״ד

מהדורה: ובלכתך בדרך

1 בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃

2 הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקׇדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃

3 הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃

4 הֶ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃

5 מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃

6 הֶ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃

7 מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃

8 הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃

פירוש מצודת דוד על תהילים קי״ד

1 בצאת. בעת יצאו ישראל ממצרים:

2 בית יעקב. כפל הדבר במ״‎ש:

3 היתה. בעת ההיא נהיה יהודה עם קדושו וישראל בכללם עם ממשלתו:

4 הים ראה. את ישראל באים אל תוך הים נס ממקומו ונעשה חרבה:

5 הירדן. בימי יהושע סיבב הירדן לחזור לאחור לבלי לכת דרך מהלכו:

6 ההרים רקדו. בשעת מתן תורה רקדו ההרים כאילים לגודל החרדה:

7 מה לך הים. כאלו שואל אל הים מה לך כי תנוס מדוע זה תנוס הירדן לאחור:

8 ההרים. מה לכם ההרים כי תרקדו וגו׳‎:

9 מלפני. כאילו ישיבו לומר אנו נסים וגו׳‎ מלפני פחד האדון החולל את הארץ מלפני וגו׳‎. כפל הדבר במלות שונות:

10 ההופכי. ההופך את הצור היבש להיות אגם מים:

11 חלמיש. כפל הדבר במ״‎ש: